פרישה והמשכיות משפחתית

פרישה היא שינוי מבני, לא אירוע טכני.

בשלב מסוים בחיים, המיקוד עובר: מצבירה לניהול תזרים, מצמיחה מקסימלית ליציבות ארוכת טווח, ומניהול אישי להמשכיות בין-דורית.

​

הסיכון המרכזי בגיל זה איננו תנודתיות שנתית בשווקים, אלא החלטות בלתי הפיכות הנוגעות למיסוי, לקצבה או למבנה המשיכה.

מבחן רציפות תפקוד

תאגיד אמיתי ממשיך לתפקד גם כאשר המנכ"ל אינו זמין. בניהול ההון הפרטי, לעיתים קרובות יש אדם אחד שמחזיק את כל המערכת בראש.

​

אם מחר בבוקר אינכם זמינים לקבל החלטות:

​

• האם בן או בת הזוג יודעים לאן לפנות?

• האם ברור מי מתכלל את האירוע?

• האם קיימת מדיניות שממשיכה לפעול גם בלעדיכם?

​

ניהול הון מערכתי אינו מבטיח רק יעילות פיננסית; הוא מבטיח רציפות למשפחה. תכנון פרישה איננו מילוי טפסים. הוא בדיקת עומק של כל המבנה יחד. המטרה איננה רק לייצר אופטימיות, אלא לבנות יציבות שמאפשרת שקט נפשי אמיתי.

​

האם המערכת שבניתם תמשיך לפעול גם בלעדיכם?