2025 הייתה הרבה יותר מתשואות: סיכום שנה של חוסן פיננסי ואישי

בסוף שנה אנחנו רגילים להסתכל על המספרים, על תשואות, הרווחים, האחוזים. הם חשובים, כמובן. אבל השנה הזאת הזכירה לנו שוב, מספרים הם רק חלק מהסיפור.

כסף אף פעם לא מנוהל בוואקום. הוא תמיד מנוהל בתוך חיים שקורים, מול מציאות שמשתנה, ועל ידי אנשים שעוברים דרך.

מעבר למספרים: השנה שבה המציאות טרפה את הקלפים

אומרים שצריך לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה. בשנה שעברנו, ברמה הלאומית וגם ברמה האישית, זאת אמירה שלא פשוט לומר באמת.

זאת הייתה שנה מטלטלת. שנה עמוסה באירועים מורכבים, בעומס רגשי ובהרבה חוסר ודאות. כמעט כל אחד פגש את זה איפשהו, וגם אני.

וכשאני שואלת את עצמי איך בכל זאת אפשר לברך על הרעה, אני מוצאת שתי "תשואות" מרכזיות שחזרו שוב ושוב, בחיים האישיים, בעבודה ובמקומות שבהם הכול נפגש.

התשואה הראשונה: האנשים שאיתנו בדרך

הדבר הראשון הוא האנשים שסביבי. בעבודה, בבית ובחיים, אלו שצועדים איתי את הדרך, ואני איתם.

ראיתי השנה תמיכה אנושית ויומיומית, כזו שנראית לכאורה פשוטה אבל היא עולם ומלואו:

• חיבוק ברגע הנכון: כזה שנותן אוויר להמשיך.

• גיבוי מלא: מקצועי ואישי, בכל החזיתות.

• כתף להישען עליה: לא במחוות גדולות, אלא ברצף של נוכחות.

זה קורה גם בשגרה, אבל השנה זה היה נוכח הרבה יותר – והרבה פחות מובן מאליו.

התשואה השנייה: בניית חוסן מתוך משבר

הדבר השני הוא הכוחות שצומחים מתוך המשברים. הם לא מגיעים לבד, ולא תמיד רואים אותם בזמן אמת. צריך לבחור לשים לב אליהם.

הבחירה להמשיך, להתייצב, לעשות. הבחירה לא לוותר על הערכים גם כשקשה ולהישאר נאמנים למה שחשוב באמת.

• חוסן הוא לא מוצר מדף: חוסן מנטלי (וגם פיננסי) זה לא משהו שיש או אין, והוא לא מופיע רגע לפני משבר.

• הוא נבנה תוך כדי תנועה: יום אחרי יום, צעד אחרי צעד, החלטה אחרי החלטה.

וכשיש סביבנו אנשים טובים ותשתית נכונה, אנחנו צולחים גם את הרגעים המטלטלים ביותר. זוהי תשואה שלא מופיעה בשום דוח או אקסל, אבל היא זו שמאפשרת לנו לקבל החלטות טובות יותר בזמן אמת.

מסתכלים קדימה: מה ניקח איתנו לשנת 2026?

אז תודה לך, 2025. על הדברים הטובים שקרו, ועל הדברים החזקים שצמחו מתוך כל אתגר.

ניקח איתנו את היכולות, הדיוק והחוסן שנוצרו השנה, וניכנס ל-2026 עם פחות רעש, יותר יציבות, ומיקוד מלא בכל מה שחשוב באמת.